
מחשבות בעקבות הרצח של מוחמד אבו-חד׳יר, ינוח בשלום על משכבו, חלק שני מתוך שלושה
(לחלק הראשון) בשלב הזה, אנחנו מנסים למצוא הבדלים, מנסים להצטדק ולהסביר שלמרות שאנחנו קוראים קריאות מתלהמות, על גבול ההסתה, ולמרות שמאיתנו יצאו רוצחים שפלים - זה שונה. כי הם התחילו, ואנחנו רק המשכנו. ואצליהם, לא מגנים, או מגנים בשפה רפה, ואילו אצלינו מגנים מכל קצוות הקשת הפוליטית והדתית. אבל, אני מודה שלא נוח לי. לא נוח לי ״להסתתר״ אחרי הבדלים. הייתי רוצה להפוך את התחרות של ״מי יותר צדיק/רשע״ לעיסוק בעצמי. איך אני מגדיר בן-אנוש שהוא נזר הבריאה. לא מושלם, אבל מנסה היום להיות טו