Search Results

תקציר הפרקים הקודמים: רצינו אינטרנט אחר, קיבלנו קדחת, חום, עצבים - והיינו בלי אינטרנט לשבוע. פרק א׳ פרק ב׳ פרק ג׳ פרק ד׳ אז זהו. אני מקווה שהיום ביליתי בפעם האחרונה עם מוקדני השירות ושימור הלקוחות של בב״ל. דיברתי עם שלמה משימור לקוחות אמר לי שהם לוקחים אחריות, וממש מתנצלים ויזכו אותי על השבוע ללא גלישה, התפוצצתי... אמרתי שאין לי בעיה עם כל מה שקרה, אבל אי אפשר לומר משפט כמו ״אני לוקח אחריות״ מצד אחד - ולנסות לסגור את הסיפור בזיכוי על הימים בלי אינטרנט... אמרתי לו שידבר עם המנהל שלו, ושיחזור אלי להסביר לי למה להישאר. הוא הבטיח שיתקשר ב-3. בינתיים, לאחר התייעצות עם החצי-הראשון שלי, שאמרה ״עזוב. זה מתסכל אותנו יותר מידי. כרגע עובד? אל תתאמץ על פיצוי שיפוי בינוי פינוי וניקוי. עזוב״, החלטתי שלא משנה... שלמה התקשר ב-4, ואמרתי לו ״עזוב, לא משנה״. אז הוא אמר שהם: יזכו אותנו על הימים ללא גלישה, וגם יתנו לנו חודש חינם, וגם יורידו את העלות בשנה הראשונה ל-90 ש״ח האמת? הרגשתי פחות מבואס איתם אח״כ. אז, ברוח השלום העולמי החדש, We'll give peace a chance בהצלחה לכולנו!

עידכון לקוראינו הנאמנים... תקציר הפרקים הקודמים. לפני כעשרה ימים עברנו לבב״ל. ובמשך שבוע ימים ימים - אינטרנט??? מה זה? אז אתחיל מהסוף - מאז יום ראשון, 7 בערב, יש שוב אינטרנט בביתנו... אבל אל תתפתו לחשוב - גם זה עדיין לא סוף הסיפור. אבל אני ממש מקווה שהיום נסגור את זה. ...ביום שישי בבוקר חיים, המנהל הטכני הבכיר שהתמנה לטפל באודיסאה שלנו, הבטיח שיגיע טכנאי בראשון, בין 1-3 בצהרים. יום ראשון, 1 בצהרים: הטכנאי מגיע! (סלי מספרת ש)נכנס אלינו, מוציא את המיקרופילטר מהשקע, מראה שהוא שבור, מחליף אותו, אומר שזו הייתה הבעיה ורוצה ללכת לדרכו. סלי אומרת לו שהיא רוצה לראות שיש אינטרנט, ואז הוא אומר לה שהוא יורד לארון חשמל לבדוק ולתקן משהו (חשבתי שהכל בסדר, לא?), ובינתיים שתבדוק... (במבט חטוף אכן נראה שהנורות במודם מהבהבות באופן הגיוני... אין עזרה בלהגדיר גלישה) יום ראשון, 4 בצהרים: אחרי 3 שעות שהטכנאי לא מתקשר לעדכן, לא עונה לטלפונים - ומדי פעם עונה לסמסים של סלי ״אני עובד על הבעיה בארון״), הוא שולח הודעה קצרה ״התקלה הועברה לבזק בינלאומי להמשך טיפול משימה. מבדיקת תשתית בזק הקו תקין ומסונכרן. יעדכנו אותך.״ (אף אחד לא מעדכן אף אחד אבל...) יום ראשון, 7 בערב: הגעתי הבייתה, עשיתי Reset לראוטר, וצילצלתי לבב״ל ל״המשך טיפול משימה״. בעוד אני ממתין על הקו, הראוטר מסיים לעלות, ו... יש אינטרנט!!! וואו! הנציג עונה, עוזר לי ללקבוע שם לרשת הביתית (הם מבקשים שלא אני אעשה את זה, כדי לבלה-בלה-בלה (אבל אני כבר לא מסתכן - ונותן להם להגדיר...) (סיימנו? כמעט...) בינתיים, בהתרגשות, אני בודק את מהירות הקו... (זוכרים למה עברנו? שדרוג מהירות מ-15 ל-40, ספק אחד, ואיכות שירות... ציטוט מהפוסט הראשון: מהר מאוד ויתרתי על 100 מגה וירדתי ל-40 מגה כי זה כל מה שהתשתית בשכונה שלי תומכת...) ...ומקבל מהירות גלישה 20 מגה! לאיפה נעלמו ה-40 שעליהם אני משלם??? הנציג מסביר לי שזו המהירות המקסימלית שהתשתית תומכת באיזורינו... מה!?!?!?! טוב, החלטנו לשמוח בזה שיש לי אינטרנט, ולחזור לידידי המנהל חיים בבוקר, לדון במצב, בפיצוי ובהסכם הפסקת הביאוס. (עבר עלינו לילה שקט, ומלא אינטרנט!) יום שני, 8:45 בבוקר: התקשרתי, חיים עוד לא נמצא. יתקשר כשיגיע. יום שני, 12:45 בצהרים: חיים עוד לא חזר אלי. התקשרתי אליו... לא במשרד כרגע. מנהל אחר ייתקשר אלי ״תוך זמן קצר״ (עדכון: 2 בצהרים, לא התקשר...) יום שני, 3:45 בצהרים: חיים לא חזר, אבל צבי חזר במקומו. אין מה לדבר עם צבי על פיצויים - הוא בטכני. וכן, הוא מתנצל, אבל אכן התשתית שלי רק תומכת עד 20 מגה... (התקשרתי לבזק, והם אמרו ״בין 20 ל-40...״) אז יש אינטרנט - באותה מהירות כמו קודם. יש מודם חדש - אבל לא צריך אותו. משלמים על 40 ומקבלים 15. #surmeraassetov #אינטרנט

עידכון לקוראינו הנאמנים... תקציר הפרקים הקודמים. לפני כעשרה ימים עברנו לבב״ל. מזה חמישה ימים אין לנו אינטרנט. יום שלישי, 4 בצהרים: סלי מתקשרת לבב״ל, שואלת מה עם המנהל שאמור היה להתקשר עד. ״סליחה, הם בפגישת מנהלים, דיון דחוף (בטח על המחדל שמתרחש אצלינו?), הוא יתקשר כשיצא״. אחרי התעקשות ארוכה, הוא יצא לרגע מהפגישה, התנצל והבטיח להתקשר ב-5 בערב. יום שלישי, 5 בערב: הוא התקשר!!! (כן, אין אינטרנט, אבל מוצאים ממה להתרגש...) נקרא לו חיים. הוא מנומס. הוא אדיב. הוא שירותי. הוא מבין. אבל אינטרנט אין, וטכנאי יהיה ביום שלישי הבא (9 ימים בלי אינטרנט...) אם יסופר, לא יאומן. הוא גם הבטיח לבדוק כל יום אם יש יכולת להקדים את ביקור הטכנאי, ולהתקשר כל בוקר לעדכן... הותשנו. נשברנו. כבר לא מתווכחים. כבר לא מדברים על פיצוי. רק תביאו אינטרנט... סיפור-בתוך-סיפור: איך אנחנו מסתדרים? זה הולך ככה. בשביל לגלוש באינטרנט בבית בסלולרי, חייבים לכבות בו את הויפי (כדי שלא יתחבר לראוטר הביתי הישן. למה בכלל הוא מחובר? תבינו עוד רגע). בשביל לגלוש במחשב בבית, חייבים להדליק את הויפי בסלולרי, ואז להדליק בו את אפשרות נקודת גלישה חמה. ולחבר את המחשב לנקודת הגלישה החמה... ויש אינטרנט במחשב. אבל - אם רוצים להדפיס מהמחשב, צריך לחבר אותו לויפי שבראוטר הביתי הישן, שמחובר למדפסת... כיף, הה? יום רביעי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן שלצערו אין חדשות. אבל לפחות התקשר... יום חמישי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן שלצערו אין חדשות. אבל לפחות התקשר... יום שישי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן ש... יש הקדמה! יום ראשון הקרוב, במלאת שבוע לסאגת האין-אינטרנט של בב״ל... יגיע הטכנאי... בין 1-3 בצהרים. תחילת הסוף??? #surmeraassetov #אינטרנט

48 שעות... זה פשוט לא יאומן. 48 שעות בלי אינטרנט. ולא ברור אם ומתי זה יחזור. אם הייתם משועממים וקראתם את הפוסט מאתמול אז שמתם לב שהוא כמעט נגמר בסוף טוב. רמזתי לכך שממש ברגע האחרון, לפני סוף הפוסט, ענני הסערה הגיעו, ואיימו להרוס את את הסוף הטוב לסיפור. אז זהו, האיום התגשם, הסוף הטוב מהאגדות נהרס. סיפור אימה, בלי סוף נראה לעין, נכון לעכשיו. יום ראשון, 10 בבוקר: שיחת טלפון מהבית. גם ווטסאפ. האינטרנט לא עובד. ריסטרט של הראוטר לא עוזר. מה עושים? יום ראשון, 12:30 בצהרים: עדיין אין אינטרנט. שיחה למוקד השירות. אדיבים, מקצוענים. ״אנחנו רואים שאמור להיות אצליכם טכנאי״. וואו! מקצועי. יופי. ״בוא נבדוק עוד שעתיים״. תזכורת מהפרק הקודם: יום ראשון, 3 בצהרים: כמו שעון שוויצרי, הגיע הראוטר החדש! יום ראשון, 4 בצהרים: (עדיין אין...) שיחה למוקד שירות. מבקשים שאגיע הבייתה עם הראוטר, אחבר אותו ואז בטח הכל יסתדר. שוין. יום ראשון, 7 בערב: בבית. חיברתי. לא עובד. מצלצל. ״נו, בטח! צריך להגדיר מחדש. כבר אני מעביר אותך״. מעביר. בודקים. ״אה, זו בעיה בניוד. ממש מתנצלים. זה ייפתר עד הבוקר״ יום שני, 8 בבוקר: בבית. ריסט. ריסטרט. אין אינטרנט. שיחה למוקד שירות. וכו׳ ... יום שני, 3 בצהרים: (עדיין אין...) שיחה למוקד שירות. תעשו ריסט. תעשו ריסטרט. הנורה של ה-DSL דולקת? אה, מהבהבת? רגע. צריך לחכות חצי שעה. יום שני, 4 בצהרים: כנ״ל, אבל כמעט בדיוק... (*** חשוב לציין - זמן המתנה קצר, השירות תמיד מקצועי, אדיב ומנומס - אבל אין אינטרנט.) יום שני, 5 בערב: (עדיין אין...) שיחה למוקד שירות. שיחת וועידה (אני במשרד) עם בזק בינלאומי והמשפחה בבית, שמנסים לעזור לשירות של ב״ב מול הראוטר. ועוד שיחה. ועוד ריסט וריסטרט שלא עוזר. בוא נדבר עוד חצי שעה כשהסינכרון יושלם. יום שני, 7 בערב: בבית. כנ״ל. השירות אומר - ״אכן, אני רואה שיש בעיה!״ (איזו תחושת הקלה טיפשית, כשאחרי יומיים אומרים לך מה שידעת מהתחלה?) נשלח טכנאי. מתי? ״תתקשרו מחר ב-8 ויתאמו לכם ביקור טכנאי״. אני: ״מה פתאום מחר? כבר יומיים אין אינטרנט! תשלחו עכשיו״ ב״ב: ״לא ניתן לשלוח עכשיו. בוא נראה מתי יש... אני רואה שיש טכנאי רק שבוע הבא״ התפוצצתי. לדבר עם מנהל. לעזוב את ב״ב. לא יודע מה. יום שלישי, 8 בבוקר: אין אינטרנט. אין מנהל. אין טכנאי. אין חדשות. (עצוב להגיד, אבל שירות לקוחות אמרו שלא יחייבו אותי על היומיים האלה בהם אין לנו אינטרנט :-) אבל אמרו שמנהל ייתקשר עד 2 בצהרים... הידד. יום שלישי, 3 בצהרים: המנהל עדיין לא התקשר... #surmeraassetov #אינטרנט

(נכתב ביום שני, בין 1 בצהרים ל-6 בערב.) אז אתחיל מהסוף. נכון לעכשיו (יום שני, 1 בצהרים), אחרי 6 ימים, אני מבסוט. [עידכון: ממש לא! ממש ממש לא... אין אינטרנט כבר 48 שעות! ולא ברור מתי יהיה....] הכול התחיל בפעם האחרונה שהיו בעיות באינטרנט בבית, והחלטתי (אחרי זמן המתנה ממושך אצל הספק, רק כדי שבסוף הוא יטען שהבעיה היא בתשתית, ושאתקשר אליהם) שאני רוצה לעבור לספק+תשתית מנותן שירות אחד, ובאותה הזדמנות לשדרג ממהירות של 15 מגה למהירות של 100 מגה. (מהר מאוד ויתרתי על 100 מגה וירדתי ל-40 מגה כי זה כל מה שהתשתית בשכונה שלי תומכת...) אחרי סקר שוק חלקי, החלטתי לנסות את בזק בינלאומי (שהתחילו לפרסם ספק+תשתית). אז ככה... יום שלישי, 7 בערב: התקשרתי ודיברתי עם נציג מכירות נחמד, נקרא לו חיים. הציעו לי חבילה של 40 מגה, ב-110 ש״ח לחודש ללא התחייבות. יקר מחבילות מתחרות - אבל לכאורה התשתית הכי טובה והשירות הכי טוב. בדיוק מה שרציתי. שאלתי לגבי מודם - אמרו לי, יעלה 10 ש״ח לחודש, ו-50 ש״ח משלוח. אבל - בדקו ואמרו לי שהמודם שיש לי מספיק טוב. אז 110 ש״ח, וגמרנו. אמרתי שאחשוב ואתקשר למחרת. יום רביעי, 2 בצהרים: התקשרתי ודיברתי עם נציג מכירות נחמד - נקרא לו יוסי. יוסי שמע במה מדובר וסיכם ואמר לי - יש לי הכל בשבילך. חבילה של 40 מגה, ב-130 ש״ח לחודש, הכל כלול. אפילו מודם! (לא טעיתם - אתמול 110, היום 130...) אמרתי - מה זאת אומרת מודם - אתמול אמרו לי שאני לא צריך מודם... יוסי אמר - רגע, תן לי לבדוק - אתה צודק. אבל זה עדיין 130. אמרתי, מה זאת אומרת, אתמול בערב אמרו לי 110??? אומר לי יוסי, לא יכול להיות, וכו. אחרי 5 דקות וויכוח, הלך לבדוק, וחזר ״מופתע״ כולו שאכן ״מסתבר״ שזה מה שהבטיחו לי - ולכן זה מה שאקבל. אז איך מתקדמים? יוסי אמר שאחתום פה-פה-ופה, וב-3 (עוד 45 דקות) אתקשר לטכני ויחברו אותי! וואו - מרשים! אמרתי ליוסי שאני במשרד - הוא אמר זה לא בעיה, הטכני יעשו הכל מרחוק. אז חתמתי. יום רביעי, 3 בצהרים: התקשרתי לטכני. שתי דקות שיחה הבהירו ביוסי הגזים, ואי אפשר לחבר מרחוק. אמרתי שאתקשר כשאגיע הבייתה. יום רביעי, 7 בערב: התקשרתי לטכני. אחרי 5 דקות, הייתי מחובר, חוץ מ... הבחור הנחמד מהטכני אמר שהמודם שלי לא תומך ב-40 מגה... הציע שאדבר עם השירות, והם יוסיפו לי לחבילה 10 ש״ח בחודש, חיוב חד-פעמי 50 ש״ח לדמי משלוח, והכל יהיה בסדר. יום רביעי, 8 בערב: אני בשיחה עם השירות, כבר 30 דקות עובר בין נציג לנציג שמנסה להבין איך קרה מה שקרה - ולפתור את הבעיה. בסוף, אחרי עוד חצי שעה הבעיה לא נפתרה, אבל אמרו לי שמחר (חמישי) בבוקר יתקשרו אלי מקשרי לקוחות ויפתרו את הבעיה לשביעות רצוני. אמרתי להם, שב-11 אני מתקשר לאוראנג׳ להתחיל מעבר אליהם (איזה כיף שקל להתנייד!), והבטיחו לי שהבעיה תיפתר לשביעות רצוני ביום חמישי. יום חמישי, 10 בבוקר: טלפון ממספר לא מזוהה. וואו, בטח בזק בינלאומי? לא... מדברים מקבר רחל. יום חמישי, 11 בבוקר: טלפון ממספר לא מזוהה. הפעם, קבר יוסף. יום חמישי, 11 בבוקר: אני מתקשר לאוראנג׳. נציגה חביבה מסבירה לי על החבילה ועלויות. ראוטר על חשבוני, משלוח על חשבונם. מה שאני רק רוצה... (מחיר יותר טוב מבזק, אבל זה כבר ידעתי.) שאלתי אותה עד איזו שעה אפשר היום להתקשר כדי לעבור אליהם עוד היום, והיא אמרה עד 4 בצהרים, והמודם יגיע אלי בשישי בבוקר. החלטתי לתת לבינלאומי זמן עד 4... יום חמישי, 2:30 בצהרים: החלטתי להתקשר לבזק בינלאומי קשרי לקוחות בעצמי... הגעתי לנציגה מדהימה בחביבותה. היא הזדעזעה לשמע הסיפור. אמרה מיד שכמובן שהמחיר יהיה רק 110 ש״ח בחודש, ושהמודם יהיה על חשבונם, ושאם אמתין שתי דקות, היא תבדוק אם אפשר שגם המשלוח יהיה על חשבונם. המתנתי שתי דקות והיא חזרה אלי, ואמרה שהיא שמחה להגיד שלא רק שהמשלוח יהיה על חשבונם אלא גם המחיר יהיה 100 ש״ח לחודש... שאלתי מתי אקבל את המודם, והיא אמרה שלצערה, זה עד חמישה ימי עסקים... דרך פדקס. שוין. אבל החלטתי להישאר. תודה, נמתין למודם... ונגלוש בכיף ב-40 מגה עוד רגע... או עוד כמה ימים. לפחות קשרי לקוחות נתנו שירות מדהים. יום חמישי, 3:30 בצהרים: קיבלתי סמס מפדקס, לתיאום קבלת הראוטר. בוחר משלוח ליום ראשון, 3 בצהרים במשרד. נראה שזה ייגמר בעוד יום עסקים אחד (ולא חמישה ימי עסקים, כמו שהפחידו אותי...) [יום ראשון, 9 בבוקר: הבעיות התחילו, ואני אפילו לא ידעתי שכל מה שחוויתי הוא כלום לעומת מה שעוד מחכה לי... הסיוט של המעבר המתין מעבר לפינה - זה יהיה בפוסט הבא...] יום ראשון, 2:58 בצהרים: טלפון מפדקס, השליח עוד רגע עם המודם אצלי. יום ראשון, 3 בצהרים: המודם אצלי. TL;DR אמ;לק בזק בינלאומי! מרשים. התחלתם נורא, אבל היה לכם ריבאונד מדהים, ואני ממליץ עליכם בכל הזדמנות. אז זהו. עוד לא. כמעט סוף טוב לסיפור. אבל לא. הסיפור התדרדר במקביל - אבל על כך, בפוסט מחר... #surmeraassetov #אינטרנט

It's not that nothing happened - it's just that I was toooooo busy. Catch up later.

ביום השני, החלטנו לעשות מסלול קל יותר. עם מים. וצל. אז נסענו לחניון נחל עמוד... סיכום: 4.95 ק״מ 2:55 שעות בינוני מסלול נחמד, לא מאתגר מבחינת המאמץ, אלא רק בעליה האחרונה (שהיא בעצם חזרה על הירידה מתחילת המסלול). ואפילו בעליה, יש לא מעט נקודות עצירה מוצלות ונוחות לישיבה. יש צל, יש מים, יש תמורה לאגרה! תמונות מהמסלול: פרצופים מצחיקים: #Hiking #טיול

את הנופש השנתי המשפחתי (השנה בלי יואל, שהתגייס...) התחלנו במסלול מעגלי שיוצא משמורת טבע ארבל. סיכום: 2.48 ק״מ 2:10 שעות בינוני-קשה החיסרון הבולט של המסלול הוא שאין בו צל. לא קצת צל - לא מעט צל - אין צל. מידי פעם יש מעט מאוד צל, וממש התאמצנו (חמישה אנשים) לחלוק את מעט הצל שמצאנו. ובקיץ, השמש הקופחת ״אכלה אותנו בלי מלח״... בערך בשני-שליש המסלול, לקראת תחילת הטיפוס חזרה, הייתה לנו ״הברקה״ (שלמפרע לא בטוח שהייתה טובה...) - תמר ואני נסיים את המסלול וניסע ברכב לאסוף את סלי, ציפי ויונתן - שבמקום לעלות חזרה, ימשיכו במורד המסלול (״שביל ישראל״). אבל יכול להיות שהמאמץ בירידה היה לא פחות מאשר בעליה... תמונות: #Hiking #טיול

Scenario 1 Imagine the following. You just landed a great job in a great company (congratulations!). Your new job expects you to use the technology you want, they offer you the compensation package you hoped for, the correct human environment... it's great! In the negotiation phase ("courtship"?) you made some compromises, your new employer fulfilled some of your requests, and you agreed on a start date. Exciting! The date arrives, and you start working. And three weeks later, you get a call. From another place. Offering you an even-better opportunity. Can you accept it? Should you accept it? Would you answer be different if the offer came after 3 days? After 3 months? Scenario 1 with a Twist Now, lets complicate things. Your direct manager is good friend of yours. So much so, that you feel comfortable to tell her about your new offer. Should she convince you to stay? Should she encourage you to go? Where does this stop? Scenario 2 You've been leading a team of professionals in a company, when Joe (one of your colleagues) comes over to discuss a work-related matter. Joe tells you that Jane, one of your team members, is "just the person" Joe needs on his team. Joe politely asks your blessing to approach Jane and discuss this opportunity with her. Should Joe have asked your permission? Why? Scenario 2 with a Twist Well, you can't really block Joe from talking with Jane, so you say yes, sure, go ahead. And Joe offers Jane a position on his team, and Jane accepts. And three months later, the roles reverse... and you talk to Joe about talking to Jane and talk to Jane about a position on your team... What should Jane do? Where does this stop? You Got the Drift, right? From these two stories (and I could taint-and-paint them in many more ways), we see an emerging question which is not new... What is the correct and appropriate relationship between a workplace/team and employee? Is there a minimum time one is expected to spend at a given role/team/company before it's "ok" to wish to move on? (I know the history. I won't re-tell it here. Want some history? Google "employer employee relationship".) #philosophy #workplaceetiqette #surmeraassetov

לכבוד הגיוס של יואל, החלטנו לצאת לבילוי משפחתי, שיכלול מסלול קצר ומעט משחקי חברה. היה כיף - והינה סיכום המסלול. סיכום: 1.77 ק״מ 1:15 שעות קל מסלול קליל, באיזור אוניברסיטת חיפה. קל להגיע עם רכב, יש מקום לפיקניק, נוף יפהפה לאיזור מפרץ חיפה - וקורי עכביש מרתקים. מזג אוויר מושלם. תמונת נוף פנורמית: ...וגלרית קורי עכביש: #Hiking

פעם מזמן, בארץ רחוקה (הרצליה), בחברה שכבר לא קיימת (סאיטקס) הוקמה פעילות תוכנה שלימים הפכה להיות סטארטאפ, בשם פיטנגו מולטימדיה. בהזדמנות אחרת, נספר (אולי) את הסיפור - אבל פה רציתי לחלוק איתכם משהו עלום מעברי - נהגתי ״לחמשר״ - לשלוח את ידי בחיבור חמשירים - ואפילו לא הייתי מחריד בזה... לפני כחודשיים, בפגישת מחזור של (חלק מ?) יוצאי פיטנגו, הביא איתו מיכאל חמשיר שחיברתי לפגישת המחזור הקודמת, ממנה נעדרתי, וכדי לפצות על העדרותי, חיברתי ושלחתי לו את החמשיר שיקריא במקום השתתפותי. והנה החמשיר, במלוא הדרו. (חשבתי להקליד אותו, בשביל ה-SEOֿ, ובשביל מנין המילים :-) - אבל ויתרתי) #חמשיר