top of page
  • Writer's pictureReuven Sherwin

Diversification: Having your Cake and Eating it Too...

(Originally posted on Facebook, in Hebrew, on July 19th, 2017.

Now, in English, and much more general. Original text at end...)

They said it can't be done. That you can't have your cake and eat it too.

Well, in the context of societies and/or organizations, I believe you can.


There's a riddle I like. A very simple riddle. But a very insightful one.

How do you split piece-of-cake fairly between two people?

(Answer below the line, search for ***).

Recently (June/July 2017) there's was a heated discussion regarding the claim of certain individuals and organizations that more-and-more orthodox content is making it's way into the secular education system.

Of course, orthodox organizations immediately refuted the claims, and overall the heated discussion moved on with each "side" claiming how right they are and how wrong the "other side" is.

I'll skip presenting the claims. Read about it by googling הדתה במערכת החינוך.

I do however want to refer to one item. Or two.

Mutuality, or Reciprocity. Diversification.

It's about the fact that whenever two (or more) sections of an organization (society, company, group, team - two or more people) claim to a problem in the relationship, they should not claim to have a solution to apply to the other.

Since every relationship is complex. And no every complexity can be trivially solved.

Then every solution must be mutual.

Diversify - or don't. But don't half-diversify!

* Different Genders. Different Backgrounds. Secular. Orthodox. Different Religions.

As long as they all share one intention: to better themselves - and thus to better the group.

When you diversify - without blurring the uniqueness of the components - well, that's having your cake and eating it too...


*** One person cuts the cake, the other gets to pick first. It become a mutual interest to split as fairly as possible...


יפה אמרת אברי גלעד Avri Gilad, יפה מאד. אבל...

***הבעיה*** (לטעמי) במערכת החינוך היא חוסר-איזון.

אשמח שייכנסו יותר ויותר מורים דתיים לבתי-ספר חילוניים - אבל לא כי הם דתיים - אלא (***למשל***) כי הם מעולים בהוראת מתמטיקה - ולא ״אוטומטית״ על משבצת ״המורה הדתי״.

ומה עם איזון? מה, לא יכול להיות שיש אדם חילוני שיכול ללמד בבית-ספר דתי? למה את זה לא רואים? ולא רק כמורה ל- (שוב, לדוגמה!) מתמטיקה - אלא אפילו - חס-וחלילה, ה׳ ישמור - כמורה למחשבת-ישראל?

יש בעיות עם הרעיון? כן, יש בעיות. לא פשוט ועם השלכות - כן, לא פשוט.

החיים מורכבים.

והילדים והנוער שלנו מסוגלים להתמודד עם זה.

עדיף לי חיים מורכבים ביחד מאשר חיים פשוטים, בגטו.

בהצלחה לכולנו.

שאלה מממגיב אלמוני: למה לא ללכת צעד קדימה - ולשלוח את הילדים לבית ספר מעורב דתיים וחילונים?

לא יודע באמת. באמת לא יודע. אבל כן יודע שיש מידה מסויימת של התנשאות - ולטעמי, לא מוצדקת - של ״הצד שלנו״. כמה מהאנשים הטובים והערכיים שאני מכיר הם חילוניים, ולא רק בתיאוריה, אלא מממשים. אז איך אני יכול להתחבא מאחורי מסכת ״רק דתי יכול לחנך דתי״ - ולהתלונן על ״רק חילוני מחנך חילוני״? (זה אותו הקושי שיש לי עם מסלול ישיבות ההסדר... הוא לא הדדי.) אני חותר להדדיות. ומעדיף הדדיות מחברת מאשר מנתקת. ומתחיל בצורת חשיבה.

8 views0 comments


bottom of page