אל תשנו אנשים—שנו להם את נקודת המבט

הירידה ממצפה רמון - נקודת מבט אחרת...

(פורסם במקור באנגלית. התרגום לעברית קשה לי... אז אני מתנצל מראש. בפרט התקשיתי עם המונח Perspective Management - ניהול נקודת מבט... מקווה שתסלחו... ותמצאו ערך למרות זאת.)

אז הנה סיפור שהמצאתי, אבל בטוח קרה לכולנו בצורה כזו או אחרת: קיבלנו כמה הודעות בוואטסאפ, פספסנו ארוחת צהריים, ואז קיבלנו הודעה דחופה ממישהו בעבודה בסגנון "אנחנו חייבים לדבר".

איריס (שם בדוי) יצאה מפגישה עם המנהלת שלה והרגישה שהמנהלת "מחפשת" אותה. היא ממש הייתה צריכה דעה או תמיכה. אחרי שיחה קצרה עם קולגה ניטרלית (זה אתם...) ששאלה שאלות כמו: מה בדיוק נאמר? מה גורם לך לחשוב שמחפשים אותך? הסיפור השתנה. התברר שהמנהלת רק ניסתה לשחרר את ה‑QA לפני דמו ללקוח או משהו כזה. שום דבר ממה שאיריס חוותה לא השתנה, אבל נקודת המבט שלה השתנתה בזכותכם! כל הכבוד.

וכשהיא השתנתה, גם איך שאיריס התמודדה עם המצב השתנה לטובה.

כולנו, כמנהלים או חברי צוות, נתקלים באתגרים כל הזמן. זה יכול להיות משבר בעבודה, מערכת יחסים מתוחה, או בעיה כלכלית, כשנראה שהכל פשוט נגדנו.

כלי משמעותי שיכול לעזור לנו ברגעים כאלה הוא ניהול נקודת המבט.

הרעיון: לבחון כמה זוויות, לחפש פירושים חלופיים, ולהבין מצבים ביותר מפריזמה אחת. זה שימושי במיוחד כשנתקעים בצורת חשיבה שלילית או לא‑פרודוקטיבית.

למסגר מחדש קונפליקט

דמיינו שחבר מגיע אליכם נסער, כי מישהו בעבודה "יורד עליו" כל הזמן, והמתח ביניהם רק גובר. בעזרת ניהול נקודת מבט תוכלו לעזור לו לשקול פירושים אחרים למה שהוא רואה כביקורת. אולי הקולגה באמת מנסה לעזור עם ביקורת בונה, או שאולי הוא בעצמו תחת לחץ אישי שמשפיע עליו. כשמכוונים את החבר להסתכל מזווית אחרת, אפשר למצוא דרכים לפתור את הקונפליקט ולשפר את היחסים.

למתן מבט שלילי

עוד דרך טובה להשתמש בניהול נקודת מבט היא לעזור לחברים למתן השקפה שלילית. אם חבר מרגיש מוצף בפסימיות ורואה שליליות בכל מקום, אפשר יחד לחפש דרכים חיוביות יותר לראות את המצב. אולי הוא מתמקד בחסרונות ומתעלם מהיתרונות. שינוי עדין של נקודת המבט יכול להאיר אפשרויות חדשות ולהחזיר תחושת שליטה במצב.

טכניקות לניהול נקודת מבט

הנה כמה טכניקות שיכולות לעזור לנהל נקודת מבט (כמעט תמיד יותר קל אם מישהו עוזר לנו בזה):

• מסגור‑מחדש (Reframing): לראות את המצב בצורה חיובית או פרודוקטיבית יותר.

• לקיחת נקודת מבט (Perspective Taking): לבחון את המחשבות, הרגשות והמניעים של אחרים.

• שאלות סוקרטיות (Socratic Questioning): לשאול שאלות סקרניות ולא‑מובילות, כמו "איזו ראיה תשנה את דעתך?", כדי לחשוף הנחות ואלטרנטיבות.

• זום ב-זמן: לחשוב על "את.ה העתידי.ת" או להשתמש בכלל ה-10‑10‑10 (איך זה ירגיש בעוד 10 ימים, 10 חודשים, 10 שנים?) כדי להקטין מעורבות ולהגדיל אפשרויות לפרשנות נייטרלית או חיובית.

• לצמצם ״קפיצות מחשבה״ בדרך: להפריד בין מה שנצפה לבין המשמעות שהוספנו; לבדוק כל קפיצה בעזרת ראיות סותרות.

• חיזוק הטיעון הנגדי: לבנות את הגרסה החזקה ביותר של טיעון של הצד השני לפני שמגיבים; זה משפר דיוק בהבנת המצב ואמון בצד השני.

האסטרטגיות הללו יכולות לשפר משמעותית תקשורת, פתרון בעיות וקבלת החלטות.

הסובייקטיביות של נקודת המבט

חשוב לזכור: נקודת מבט היא מלכתחילה סובייקטיבית — מעוצבת בידי חוויות עבר, רגשות והטיות קוגניטיביות. לכן מומלץ לגשת לניהול נקודת מבט עם פתיחות וסקרנות, ולהיות מוכנים להקשיב באמת לנקודות מבט שונות משלנו. האימון הזה מטפח אמפתיה, הבנה ושיתוף‑פעולה — בבית ובקריירה. ובזמן שנקודת המבט סובייקטיבית, מי שמסייע חייב לשאוף לאובייקטיביות — אחרת ההכוונה לא תיקלט.

האובייקטיביות של מנהל.ת נקודת המבט

היבט חשוב ולעיתים מוזנח בתפקיד מנהל.ת נקודת המבט הוא האובייקטיביות הנדרשת. אם נותן העצה מוטה לצד מסוים, מעורב רגשית, או משדר שיפוטיות — הצד המקבל ידחה את ההדרכה, גם אם היא "צודקת".

דרכים מעשיות לשמירה על אובייקטיביות (צ'ק‑ליסט):

• ☐ להצהיר על תפקיד וכוונה — "אני כאן כדי לעזור לך לחשוב, לא לבחור צדדים".

• ☐ להפריד עובדות מסיפורים — לנהל מה ידוע לעומת מה משוער.

• ☐ שקיפות לגבי ניגודי עניינים — לחשוף אותם מראש, או להימנע מהשיחה.

• ☐ לשקף לפני שמייעצים — לשקף במדויק ולקבל "כן" לאבחנה.

• ☐ להזמין הפרכה — "מה היה גורם לנקודת המבט הזו להיות שגויה?"

אובייקטיביות איננה ניטרליות כלפי התנהגות פוגענית; היא אומרת שהניתוח שלכם הוגן, שקוף, ומנסה להישען על ראיות ואמפתיה.

חשוב לזכור…

ניהול נקודת המבט מרחיב — לא מוחק — את סל העובדות שאנו שוקלים. שימוש בניהול נקודת המבט בצמוד לטכניקות פשוטות ולהתחייבות לאובייקטיביות, יכול לעזור ולהפוך אירועים מורכבים לשיעורים שניתן ללמוד ולהתפתח מהם.