top of page

לזכר אבי-מורי, ריצ׳רד שרוין ז״ל 21/8/1933-17/12/2025

  • Writer: Reuven Sherwin
    Reuven Sherwin
  • 3 days ago
  • 2 min read
ree

(דברים שאמרתי בלווייתו של אבי-מורי, ריצ׳רד שרוין ז״ל 21/8/1933-17/12/2025)


אין מספידין בחנוכה, חג של הלל והודיה, אבל ארצה לציין 3 נקודות של אור, שהיו חלק מהותי ובלתי נפרד מהחיים של אבי-מורי, והמורשת והחינוך של הבית שאמא ואבא שלנו בנו.


  • בשביל ההקשר, חשוב לדעת שאבא שלנו היה איש של אקדמיה.

    הוא התחיל ללמוד באוניברסיטה בגיל 16, והמשיך בלימודים אקדמאים עד לדוקטורט - עם הפסקה קלה בחיל האוויר האמריקאי.

    כשעלה ארצה הוא ניהל באוניברסיטת בר-אילן את המחלקה לאנגלית, והיה מרצה שם עד אחרי שיצא לגמלאות. הוא היה איש של למידה ולימוד ואהבת ידע בכל חייו - אבל לא זו הנקודה. זה רק ההקשר.

    הנקודה היא, שתמיד כשהייתי שואל לדעתו בנושא מסוים, הוא תמיד היה עונה לי - ולכל אדם שדיבר איתו - ממקום של ענווה וצניעות, משוכנע ללא ספק שלא משנה כמה הוא למד ויודע - יש עוד יותר שהוא לא יודע, ושהוא צריך בהקדם ללמוד, כדי להבין יותר.

    זה הוביל לכך שהמשפט שהכי זכור לי, ומן הסתם לכל מי שדיבר עם אבא שלנו ליותר מ-3 דקות, שהוא היה מסיים כל הסבר, טענה, דעה או נימוק במשפט ״???but what do I know...״.


  • הוא היה פתוח לכל אדם באשר הוא. כי מי אנחנו שנשפוט אנשים אחרים?

    אז כולם היו אהובים ומקובלים אצלו. הייתי הולך איתו ברחוב, ובדרך הוא היה אומר שלום לכל מי שחלף על פנינו. כששאלתי אותו מי הם - אמר לי שהוא לא מכיר אותם, אבל זה יפה וראוי להיות מנומס לכולם. בלי יוצא מן הכלל.

    הוא פשוט היה נחמד. כששאלתי אותו פעם על זה, אמר לי שלא כל אחד יכול להיות חכם, או עשיר או יפה או מצליח, וזה לא תמיד תלוי בנו.

    אבל להיות נחמד - זו החלטה ובחירה שלנו. וזה קל. ופשוט. אז למה לא?


  • ומעל לכל אלה, ריחפה ומרחפת הכרת הטוב והתודה שלו. על הכל. לכולם.

    מילדות, אני זוכר שאמר שהוא כל כך אוהב ומעריך את אמא שלנו, שהתאהב בה בגיל צעיר, ומאז ליוותה אותו בכל אתגרי החיים ועודדה ותמכה אותו בלימודיו ובעבודה, שהוא מודה לה׳ על החיים שנתן לו, ועל המשפחה שזכה לבנות.

    איחלתי לו פעם ״עד 120״ - והוא נעץ בי מבט מופתע ואמר לי - ״תאחל לי לחיות בצלילות, בשמחה ובעצמאות עד הסוף. זה הגיל שמספיק לי״.

    אז זה מה שלמדנו לאחל לו. וחוץ מכמה שבועות מורכבים בסוף, זה גם מה שהוא קיבל.


הדמעות שלי תהיינה דמעות של תודה ושמחה על מה כל מה שנתת לנו, ועל הנתינה המתמשכת שאתה משאיר איתנו. ושל חוסר. כי תמיד יש חוסר מהטוב.

Comments


bottom of page