Search Results

אומר הרב גרוס כך: כשבאו בית שמאי ובית הלל להחליט על סדר הדלקת הנרות, הם הבינו שהדלקת הנרות באה לציין את הדרך הנכונה להתמודד במלחמת תרבות - מה הדרך הנכונה שעם ישראל צריך לנקוט בהתמודדות במשהו זר, במשהו, בתרבות שונה - איך להתייחס לשונה, למה שמפחיד את המסורת ומאיים עליה. בית שמאי ובית הלל מסכימים (שהרי כך הבינו מחז״ל שקבעו להדליק נרות לזכר הנס) שהדרך להתמודדות היא באמצעות אש - אש הנרות. לאש יש שתי כוחות עיקריים: האש המכלה, השורפת, האוכלת, ו- האש העוטפת, המלטפת והמחממת, מתיכה ומחברת. שורש המחלוקת של בית שמאי ובית הלל הוא באופן השימוש הנכון בכוחותיה של האש. (המשך בימים הבאים...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס #עברית

אומרים בית שמאי - כאשר יש איום תרבותי, יש להלחם בו באש המכלה. בתחילה יש הרבה רוע לשרוף, ואחר-כך יש פחות לשרוף, ואחר כך - עוד פחות לשרוף - עד אשר אין עוד איום לשרוף - ולכן סדר הדלקת הנרות, אופן השימוש באש המכלה הוא - ״פוחת והולך״. ואילו בית הלל אומרים שכאשר יש מפגש תרבויות, יש להכשיר אותו באש המחממת, המחברת. בתחילה מחממים מעט, ולאט-לאט מאמצים את מה שטוב באחר אלינו, מחברים את הטוב שלנו אל האחר. ביום הראשון החיבור והחום הוא קטן, ביום השני מוסיפים עוד חום, ביום השלישי מוסיפים עוד חיבור - עד אשר מפגש התרבויות הופך להיות חיבור לבבות, ולכן סדר הדלקת הנרות, אופן השימוש באש המחממת והמחברת הוא - ״מוסיף והולך״. (סיום ביום ראשון...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס

השאלה היחידה שנותרה לי לאחר שמיעת הרעיון של הרב גרוס הייתה: למה עוצרים בשמונה ימים? מילא, לשיטתם של בית שמאי, ה״תוכנית״ היא לכלות את האיום בשמונה ימים - ובתום שמונה ימים אין עוד איום לכלות. אבל, לשיטת בית הלל, האם מובטח שבתום שמונה ימים תושלם המלאכה? יושלם החימום, ויחוברו הלבבות? אלא להיפך - העצירה בשמונה רומזת שהחיבור הוא תהליך מתמשך, שתמיד צריך להשקיע בו, והשמונה ימים הראשונים בסך הכל מסמנים את הכיוון… נתחיל בחימום, בחיבור - נתמיד בכך במשך תקופה מסויימת, ואם יסתייע בידינו - נתחבר לשונה. וגם כשנצליח - אי אפשר להפסיק, כי בכדי לשמור על חיבור אמיתי - צריך תמיד להשקיע… יישר כוח לרב כרמי גרוס, על הרעיון, ועל מלאכת הקודש שהוא עושה. קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #דברתורה #הרבכרמיגרוס #philosophy

So, it's been 6 months since our annoyed Blog users have been complaining about lack of support for multiple-images (and/or multiple-video etc. - in general - multi-content) blog-posts... We've handled this in not-the-best way, to say the least. First, acknowledging the lack of the feature (that's ok), then sharing early designs (not too bad) - then doing nothing in 4 months... Finally (March 11, '14), we "sacrificed" a high-profile answer (by NirZ) explaining some of what we can improve on, referring to the initial (Oct'13) release of the Blog as a "Beta release", and explaining how we're trying to recruit... How a company of scale sometime has issues etc. And then, 4 weeks of silence, while the users continue staying frustrated - and uninformed. This goes against Rule #5 of Surmera Assetov - Bad News are Good. Black Holes are Bad. Working on getting some answer out there. Will be drafting some ideas for tomorrow's post. #users #happiness

A picture is worth a thousand words. "We see the world not as it is - but as we are" The picture above explains the phrase better than any words could... Enough said. Some people prefer words to images. If you're one of those - you may enjoy reading about the source/origin of this popular quote in this article by The Quote Investigator.

So, the other day. Out of the blue. Someone read a blog post of mine. And asked me "What is your position on Palestine?" I could ignore the question - or try and answer it - even if only to myself. Usually, I'd go for the first option. Ignore it. Something happened. I'm trying to answer it. So here's a first attempt. I'm an Israeli, and a Jew. And proud of both. I believe it is every person's responsibility to make the world a better place. Making it better for everyone. I have sympathy for all humans. I believe all humans have rights - but also have responsibilities. All people have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. The Palestinians have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. The Israelis have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. Both People have to realize "we're stuck here together" and search for a peaceful co-existence. (This is where I may lose you... If I haven't done so yet.) I believe in a zero-tolerance policy towards violence. If the Palestinians choose to use violence (as a mean for exercising their rights) - they should realize the Israelis will do the same. No excuses or mitigations. No "It's only rocks (or sticks)". If rockets are fired at Israeli citizens - or incendiary balloons are set on agricultural villages - or rocks are thrown at cars or people - I expect the Israeli army to defend Israeli citizens with any force required. Just like any {Country Name} citizen would expect the {Country Name} Government to defend them and their fellow citizens should missiles be targeting {Country Capital}. At any cost. (* This barely scratches the surface. There are so many other big issues. But as long as violence is involved, it's impossible to make serious progress...)

It's Time Out for me. As of today. I'm taking a Sabbatical. I've been super-fortunate in the past years to work for (and with) amazing teams and people. You know who you are. And I thank you for everything I've learned from (and with) you. You've all grown so much. Now, I'm taking time for growth. Time Out. (More about the thought process leading to my Time Out can be found in my previous post, "Cogwheels Don't Wait for the Weekend - and Neither Should You"; Link at the end of this post, in case you missed it and have the urge to catch up :-) I'm back to school. What happens after the Sabbatical? I don't know yet. TTYL. (*) Link to Cogwheels Don't Wait for the Weekend - and Neither Should You

Mechanical Clocks (and Watches) are an amazing engineering achievement. (There's a bonus link at the end of this post, explaining this wonder.) The way the wheels fit together, and work smoothly together to make the clock accurately show the current time, and the progress of time - is just short of miraculous. Every wheel has the exact number of teeth (called cogs) it needs - being short one tooth is bad, and having an extra tooth is just as bad... Its placement is super-accurate - move it even a millimeter - and the clock simply won't work. The wheel's size is critical - being a different size will wreak havoc (cause a "balagan") in the mechanism. Whether big or small, with more-or-less teeth - all the wheels in the clockwork are critical. And possibly counter-intuitively, many times - like in many engines - the smaller ones are actually the ones generating more "power". Meanwhile, in a parallel universe, while discussing "what makes people tick(*) at the workplace?", what makes people feel meaningful and engaged at work, I realized - that in contrast to the common metaphor (the one questioning people who are "merely a cog in the machine") - being a cogwheel may actually be a worthy goal. If you're committed, emotionally invested in being a part of the machine, then like a cogwheel in a clock - you make an impact and you are involved, and the clockwork can't do the work it does without you. To squeeze this metaphor just a little more, I'd liken the clockwork to a reverse-dynamo - where the wheels are energized by the clockwork - but only if they're connected and part of the clockwork. No matter your size - if you're an impactful and involved part of "the machine" - it will energize you, and you'll look forward to your workday. And if not - your workday will drain you. And you'll dread Mondays (or Sundays in Israel). Be impactful. Be Involved. Be part of the team. What cogwheel are you in the clockwork? (There is no wrong answer. All cogwheels are good.) BUT: If you're waiting for the weekend - even before the week begins - something is not working. Fix It Now! Or Make a Change. Or Take a Break. Cogwheels don't wait for the Weekend. Neither Should You. (*) Definition of "tick", as in "what makes (someone) tick" (Merriam-Webster): : the things that cause someone to behave a certain way : the feelings, opinions, concerns, etc., that are parts of someone's personality Bonus: an amazing explanation on how the mechanical watch works:

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל... פְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ... וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. מתוך תפילה לשלום המדינה. נתקנה בידי הרבנים הראשיים לישראל, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן ציון חי עוזיאל ובסיוע הסופר ש״י עגנון.

ביום הזיכרון+יום העצמאות ה-73 של ישראל, היינו בירושלים. שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים (תהילים קכ״ו) ביום הזיכרון סיירנו בעקבות לוחמי תש״ח בעיר העתיקה, וסיימנו עם שקיעה ליד הכותל, שם התפללנו את תפילת יום העצמאות החגיגית. בתפילה בכותל, יצא לנו לשמוע את הרב הראשי לישראל - הרב דוד לאו - מדבר. הוא אמר (לקהל, שהורכב בעיקר מעולים): זכיתי למה שאתם לא זכיתם - זכיתי להיוולד בארץ ישראל, ולגדול בארץ כיהודי ישראלי. אבל אתם זכיתם למה שאני לא זכיתי - לבחור בארץ ישראל, ולעלות אליה. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָּׁתֵנוּ (מתוך תפילת שחרית) בבוקר יום העצמאות טיילנו בטיילת החומות הצפונית (הרובע הנוצרי והרובע המוסלמי) ויצא לנו לראות חלקים של מטס חיל-האוויר שם. מרומם ומדהים, ותחושה של זכות עצומה שנפלה בחלקינו, להיות עם חופשי בארצינו, על חומותייך ירושלים - דבר שרבים וטובים לא זכו לו. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָּעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרוּשָּׁתֵנוּ (מתוך תפילת שחרית) החיבור בין יום הזיכרון ליום העצמאות מזכיר לנו את הזכות הגדולה שנפלה בחלקינו - ואת המחיר העצום ששילמו הנופלים - ושהמשפחות שלהם ממשיכות לשלם כל יום. טוֹב, לְהֹדוֹת לַה׳ וּלְזַמֵּר לְשִׁמְךָ עֶלְיוֹן (תהילים צ״ב) מוטל עלינו להיות ראויים לקרבן ולמחיר, וללמוד מהנופלים - ומתכונותיהם המיוחדות - ובכך להנכיח ולהנציח אותם ביומיום.

אתה לא איתנו - אבל תמיד פה. המוח לא קולט. הלב לא מאמין. המילים לא באות. ונזכר בחיוך. ונזכר באמונה. ונזכר בראיית הטוב. היית רוצה שאחייך. ושאאמין. ושאראה את הטוב. ואני מבין מה צריך לעשות. אבל עוד לא מסוגל. לזכר הרב רונן נויבירט ז״ל. כ"ב בכסלו, ה'תשל"א – ט"ו בניסן, ה'תשפ"א You're Not With Us - But Always Here The brain can't grasp it. The heart won't believe it. No words come to mind. (I) Remember his smile. (I) Remember his faith. And (I) remember him always seeing the good in everything. You'd want me to smile. And to have faith. And to see the good. And I understand what you expect me to do. But I just can't do it. Not yet. In memory of Rav Ronen Neuwirth Z"L December 20, 1970 - March 28, 2021

What is the reason Exercising is Easy and Losing Weight is hard? It's quite Simple (and obvious). In order to start - and continue - exercising, you "only" need to "be strong" once a day, possibly a couple of times a week - and for a short period. Maybe 30 minutes, maybe an hour. But that's it. On the other hand... In order to start - and continue - losing weight (or eating healthier, or spending less money), you need to "be strong" 24/7/365 - because the temptation of food (and calories, or junk food) is always around you. Obvious, no? A a life-changing commitment is super-hard. An on-going commitment is much easier. (It almost sounds like a mistake - but I just re-read it. It's not.) Just set your expectations accordingly, and you won't be surprised.