לקראת ארוע משפחתי, נתבקשנו כולנו להגדיר ״מהי אמונה?״ עבורינו.
כמובן שהנושא רחב מיני-ים, אבל בכל זאת, ניסיתי.
כי בקשו.
אז ניסחתי את המשפט שבכותרת: ״אמונה היא חוסר-ידיעה. אם נוכיח, אז לא נאמין.״
הרעיון הוא ״לעומתי״ - המשפט מציב עצמו לעומת הוכחות למיניהן בקיום האל.
תמיד הפריעו לי דיונים דתיים בה צד אחד ניסה להוכיח לשני (ולא ללמוד מהשני).
אולי ארחיב על ההסתייגות בהזדמנות אחרת.
אבל לגופו של עניין - בפשטות, למיטב הבנתי - אמונה והוכחה הינם שני הפכים/ניגודים.
כי בתום הוכחה, יש ידיעה.
ואו שמאמינים, או שיודעים.
ידיעה (שהינה תוצאה הכרחית של הוכחה), הינה הפך האמונה, לכן אמונה הינה חוסר ידיעה.