Search Results

So, Keanu Reeves, known for playing the role of Neo, The One, in the Matrix Trilogy (of currently 4 movies...) is currently my most appreciate celebrity/movie star. At least once a week I "run" across another story about him, that makes me appreciate him more. So much so, that before making this post, I google "What is there not to like about Keanu Reeves" and effectively found nothing... (if you're bored, check out the first result I found, leading to this Quora answer... funny.) Well, likeable or not, good person or not, when I heard this answer he gave Stephen Colbert, I really liked it. As Stephen Colbert asks Keanu Reeves "What do you think happens when we die?", Keanu Reeves contemplates 3 seconds and answers: "I know that the ones who love us will miss us." Wow.

(c) flickr | Tim J Keegan | Black and white hindsight So, one weekend at lunch, we were talking about how one chooses a profession, the thought process leading to selecting what to study considering what one wants to eventually be doing for the rest of their lives, and one of the opinion was that the choice/selection is related to whether they already have a family or are in a serious relationship. Interesting. Another opinion said that "had I know then (when I chose a profession) what I know now (I would have selected based on that knowledge)..." to which another participant retorted (in Hebrew): לחוכמה שלאחר מעשה קוראים טפשות In free translation, I'd say this is basically: Hindsight is another way of saying "stupidity" or maybe: Hindsight is a synonym of "stupidity" Take it or leave it, but think about it... #quote #philosophy

(First published in Hebrew. Link here. ) If you know a little bible, you know a lot about Moses, and his older brother Aaron. There's so much told about them, and their virtues. The Jewish sages add more and more. It feels that if you're in for virtues, and want a role model, Moses is a great one. * A work colleague once told me "I believe we should set the bar quite high - so I can easily pass below it" (he was of course kidding - since he personally never settled for anything less than excellence. ** As a kid, and as a father, I many times read stories about righteous people who lived or live among us, beautiful stories that made us wonder about these amazing people, enjoyable to read, hear and tell - yet deep down I knew I'd never be like them. These people were real - yet they were on a totally different scale, like super-heroes (of a moral kind), or science fiction. This may resonate with some of you. Bottom line is, if our role-model is in heaven, unreachable, unfathomable, then it's not a true role-model, 'cause deep-down inside we're not committing and not committed, since we know it's in the sky and unattainable. On the other hand, if our role-model is far - but attainable, even if only when we squint our eyes and dream, and is made of a collection of super-tough - yet possible goals, then there's a real chance we can shorten the distance from us to the model. We may never become like it - but we'll surely improve, we'll surely be better than we were. A good model leave people with the feeling that if only they try a little (and a little. or a lot) more harder - that may get better. The bible says about Moses: * Not so with My servant Moses; he is trusted throughout My household. * Now Moses was a very humble man, more so than any other man on earth. Closer than any person to G-d, and more humble than any person on earth - a super-human combination. And about Aaron it says: * Even now he is setting out to meet you, and he will be happy to see you * And Aaron was silent * loving peace and pursuing peace, loving mankind Happy for his younger brother (not trivial - but possible), can hold his temper (in exceptional situations, but something we can all try), loving people and actively trying to better their lives (needs a special character, not for everyone, but something many of us would aspire to). If you forego being perfect - you risk being less than you can. If you trying being perfect - you risk not only missing out on perfection - but being stuck at your current state. That's the greatness of the Moses+Aaron duel role model. You have not one - but two - role models. So we have duel role models, reflecting two models, and "It is best that you grasp the one without letting go of the other, for one who fears God will do his duty by both". Take what you can from one, continue being inspired by the other - and most importantly, never give up on a chance to get better, to improve yourselves and to do good to the world around you. That's the lesson I'm trying to learn.

כתבתי בעבר על שיחה ששמעתי מפי הרב כרמי גרוס, ראש ישיבת הסדר הפונה אל ציבור שמגדיר עצמו כחרדי. בשיחתו, כלל הרב גרוס גם רעיון מאוד יפה על נירות חנוכה, על מחלוקת מאוד ידועה בין בית שמאי ובית הלל לגבי אופן הדלקת נירות חנוכה. אנסה להביא את תמצית הרעיון בפוסטים הבאים. (כל טעות בהבנה, בהצגה או בפירוש - היא שלי ושלי בלבד!) במסכת שבת, דף כא:, חולקים בית שמאי לגבי אופן הדלקת נר חנוכה. בית שמאי אומרים ״פוחת והולך״ - היינו, בלילה הראשון שמונה (8) נרות, בלילה השני שבע (7) נרות, וכך פוחתים והולכים עד הלילה השמיני בו מדליקים נר אחד. בית הלל אומרים ״מוסיף והולך״ - היינו, בלילה הראשון מדליקים נר אחד, בלילה השני מדליקים שני נרות, וכך מוסיפים והולכים עד הלילה השמיני בו מדליקים שמונה (8) נרות. (המשך בימים הבאים...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס #חנוכה #עברית #reuven

הרבה נכתב ונידון על שורש המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל, אבל הפירוש שהביא הרב כרמי גרוס (משמו?) היה מחמם-לב. פתח-סוגריים - תזכורת: בתקופת חנוכה התרחשה מלחמת תרבות. היוונים ניסו להפיץ את התרבות ההלניסטית, וברוב המקומות באימפריה היוונית, התקבלה התרבות היוונית בשמחה ואפילו בחום. בארץ ישראל התעוררה התנגדות עזה לתרבות נתפסה שמערערת את כל יסודות היהדות, דבר שהוביל למרד המכבים ולמלחמה שהסתיימה בנצחון המכבים, פינוי שרידי ההלניזם מבית המקדש, ו-(200 שנות) עצמאות. במסגרת טיהור בית-המקדש לא מצאו שמן טהור להדלקת המנורה, עד שנמצא פך (כד) קטן שהכיל שמן בכמות מספקת להדלקת המנורה ליום אחד - אבל באופן ניסי הספיק לשמונה ימים. כל ניסי המלחמה, ונס פך השמן בתוכם, הובילו את חז״ל לקבוע את חג החנוכה לשמונה ימים (למה שמונה ימים? הרי השמן הספיק באופן טבעי ליום אחד, אז הנס הוא רק בן שבעה ימים? על כך - אם בכלל - בפוסט אחר), חג שבמסגרת מצוותיו נמצא את הדלקת נירות חנוכה, ואז נתגלעה מחלוקת בית שמאי ובית הלל - פוחת והולך או מוסיף והולך? סגור-סוגריים (המשך בימים הבאים...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס #עברית

אומר הרב גרוס כך: כשבאו בית שמאי ובית הלל להחליט על סדר הדלקת הנרות, הם הבינו שהדלקת הנרות באה לציין את הדרך הנכונה להתמודד במלחמת תרבות - מה הדרך הנכונה שעם ישראל צריך לנקוט בהתמודדות במשהו זר, במשהו, בתרבות שונה - איך להתייחס לשונה, למה שמפחיד את המסורת ומאיים עליה. בית שמאי ובית הלל מסכימים (שהרי כך הבינו מחז״ל שקבעו להדליק נרות לזכר הנס) שהדרך להתמודדות היא באמצעות אש - אש הנרות. לאש יש שתי כוחות עיקריים: האש המכלה, השורפת, האוכלת, ו- האש העוטפת, המלטפת והמחממת, מתיכה ומחברת. שורש המחלוקת של בית שמאי ובית הלל הוא באופן השימוש הנכון בכוחותיה של האש. (המשך בימים הבאים...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס #עברית

אומרים בית שמאי - כאשר יש איום תרבותי, יש להלחם בו באש המכלה. בתחילה יש הרבה רוע לשרוף, ואחר-כך יש פחות לשרוף, ואחר כך - עוד פחות לשרוף - עד אשר אין עוד איום לשרוף - ולכן סדר הדלקת הנרות, אופן השימוש באש המכלה הוא - ״פוחת והולך״. ואילו בית הלל אומרים שכאשר יש מפגש תרבויות, יש להכשיר אותו באש המחממת, המחברת. בתחילה מחממים מעט, ולאט-לאט מאמצים את מה שטוב באחר אלינו, מחברים את הטוב שלנו אל האחר. ביום הראשון החיבור והחום הוא קטן, ביום השני מוסיפים עוד חום, ביום השלישי מוסיפים עוד חיבור - עד אשר מפגש התרבויות הופך להיות חיבור לבבות, ולכן סדר הדלקת הנרות, אופן השימוש באש המחממת והמחברת הוא - ״מוסיף והולך״. (סיום ביום ראשון...) קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #philosophy #דברתורה #הרבכרמיגרוס

השאלה היחידה שנותרה לי לאחר שמיעת הרעיון של הרב גרוס הייתה: למה עוצרים בשמונה ימים? מילא, לשיטתם של בית שמאי, ה״תוכנית״ היא לכלות את האיום בשמונה ימים - ובתום שמונה ימים אין עוד איום לכלות. אבל, לשיטת בית הלל, האם מובטח שבתום שמונה ימים תושלם המלאכה? יושלם החימום, ויחוברו הלבבות? אלא להיפך - העצירה בשמונה רומזת שהחיבור הוא תהליך מתמשך, שתמיד צריך להשקיע בו, והשמונה ימים הראשונים בסך הכל מסמנים את הכיוון… נתחיל בחימום, בחיבור - נתמיד בכך במשך תקופה מסויימת, ואם יסתייע בידינו - נתחבר לשונה. וגם כשנצליח - אי אפשר להפסיק, כי בכדי לשמור על חיבור אמיתי - צריך תמיד להשקיע… יישר כוח לרב כרמי גרוס, על הרעיון, ועל מלאכת הקודש שהוא עושה. קישורים לחלקים האחרים: חלק 1 מתוך 5 חלק 2 מתוך 5 חלק 3 מתוך 5 חלק 4 מתוך 5 חלק 5 (ואחרון) מתוך 5 #דברתורה #הרבכרמיגרוס #philosophy

So, it's been 6 months since our annoyed Blog users have been complaining about lack of support for multiple-images (and/or multiple-video etc. - in general - multi-content) blog-posts... We've handled this in not-the-best way, to say the least. First, acknowledging the lack of the feature (that's ok), then sharing early designs (not too bad) - then doing nothing in 4 months... Finally (March 11, '14), we "sacrificed" a high-profile answer (by NirZ) explaining some of what we can improve on, referring to the initial (Oct'13) release of the Blog as a "Beta release", and explaining how we're trying to recruit... How a company of scale sometime has issues etc. And then, 4 weeks of silence, while the users continue staying frustrated - and uninformed. This goes against Rule #5 of Surmera Assetov - Bad News are Good. Black Holes are Bad. Working on getting some answer out there. Will be drafting some ideas for tomorrow's post. #users #happiness

A picture is worth a thousand words. "We see the world not as it is - but as we are" The picture above explains the phrase better than any words could... Enough said. Some people prefer words to images. If you're one of those - you may enjoy reading about the source/origin of this popular quote in this article by The Quote Investigator.

So, the other day. Out of the blue. Someone read a blog post of mine. And asked me "What is your position on Palestine?" I could ignore the question - or try and answer it - even if only to myself. Usually, I'd go for the first option. Ignore it. Something happened. I'm trying to answer it. So here's a first attempt. I'm an Israeli, and a Jew. And proud of both. I believe it is every person's responsibility to make the world a better place. Making it better for everyone. I have sympathy for all humans. I believe all humans have rights - but also have responsibilities. All people have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. The Palestinians have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. The Israelis have the right to live their lives in peace and in a respectable manner. Both People have to realize "we're stuck here together" and search for a peaceful co-existence. (This is where I may lose you... If I haven't done so yet.) I believe in a zero-tolerance policy towards violence. If the Palestinians choose to use violence (as a mean for exercising their rights) - they should realize the Israelis will do the same. No excuses or mitigations. No "It's only rocks (or sticks)". If rockets are fired at Israeli citizens - or incendiary balloons are set on agricultural villages - or rocks are thrown at cars or people - I expect the Israeli army to defend Israeli citizens with any force required. Just like any {Country Name} citizen would expect the {Country Name} Government to defend them and their fellow citizens should missiles be targeting {Country Capital}. At any cost. (* This barely scratches the surface. There are so many other big issues. But as long as violence is involved, it's impossible to make serious progress...)

It's Time Out for me. As of today. I'm taking a Sabbatical. I've been super-fortunate in the past years to work for (and with) amazing teams and people. You know who you are. And I thank you for everything I've learned from (and with) you. You've all grown so much. Now, I'm taking time for growth. Time Out. (More about the thought process leading to my Time Out can be found in my previous post, "Cogwheels Don't Wait for the Weekend - and Neither Should You"; Link at the end of this post, in case you missed it and have the urge to catch up :-) I'm back to school. What happens after the Sabbatical? I don't know yet. TTYL. (*) Link to Cogwheels Don't Wait for the Weekend - and Neither Should You