פרשנות: אין לא יכול - יש לא רוצה.
פופולרי במיוחד בצבא הישראלי.
פרשנות מקובלת: אם אתה לא מצליח לעשות משהו, סימן שאתה לא רוצה.
למשל: ״המפקד, אני לא יכול לרוץ יותר״ - ״אין לא יכול! יש לא רוצה!!!״
למשל: ״אני לא יכול לקום ב-5 בבוקר כדי לרוץ״ - ״אין לא יכול - יש לא רוצה. אם באמת היה חשוב לך, היית קם/קמה. אם היית צריך להגיע לטיסה, היית מצליח/ה לקום, נכון?״
אבל.
לפעמים, אני רוצה - ולא יכול - כי יש משהו שאני רוצה יותר. ולא ניתן לממש ברגע נתון את שתי הרצונות.
למשל: ״אני יכול לקום ב-5 בבוקר לרוץ. אבל - אני צריך היום לנהוג 3 שעות, ואם אקום ב-5, לא אוכל לנהוג. אז אני לא אקום ב-5״.
אז מה הרווחתי מצורה ההצגה הזו?
הרי, בשני המקרים, לא קמנו ב-5 לרוץ?
אין לא יכול - יש לא יכול עכשיו. אבל אחר-כך, אני יכול, ואעשה.
כי... זה מציף את ההבנה ש*היום* אני לא יכול לקום ב-5 לרוץ. כי אני צריך לנהוג אחר כך.
אבל מחר, ומחרתיים, ובכל יום אחר - אני יכול לקום ב-5 לרוץ.
ואם, אגלה שכל יום אני אומר ״אני לא יכול לקום ב-5 לרוץ כי... <הכניסו סיבה מתאימה כאן>״ - אז כנראה שאני באמת לא רוצה לקום ב-5 לרוץ. כנראה, שכל דבר אחר יותר חשוב לי.
אם לא יכול עכשיו, ולא יכול אחר כך, ולא יכול אף פעם - אז לא רוצה...