התחנה הבאה - גן דניאלה, ברחוב הרצל.
הרמז היה קלאסי, אחד מסיפורי הילדות היפים:
סיפרנו את הסיפור שוב, כמו גם עוד כמה סיפורים (כמו היום שיונתן חזר מגן דניאלה עם פול ואיך זרקנו אותו מכל המדרגות - לא את יונתן, את הפול - עקב רגישותו של יואל לפול).
המשימה הייתה לצייר ציור באמצעות צבעי אצבעות - או גואש.
והנה התמונה להוכחה:
מכאן, לתחנה הבאה...
הרמז היה התמונה הזו (רמז: יש לקרוא משמאל לימין…):
הצלחתם? לא???
שבר.
(מנעול) בריח.
עצם.
שבר בעצם הבריח…
בגיל 5-6 לערך, יונתן התאמן בקראטה במועדון ספארטה (שהיה אז בפינת רחוב ההסתדרות/קרן היסוד ברעננה), וגם למד שחיה בכפר-סבא.
יום אחד בעודו מחליף בגדים אחרי שיעור השחיה מעד ושבר את עצם הבריח.
מסיבות לוגיסטיות אספנו אותו ממועדון ספארטה (נדמה לי שפאני עזרה ואספה אותו מביה״ס לשחיה ולקחה אותו לספארטה… וספארטה הייתה התחנה הנרמזת.
המטלה הייתה לבצע קאטה מהקראטה - אבל לא הצלחנו לעמוד במשימה ולכן הפסדנו מליון ש״ח במזומן!
אבל - ניצלנו את ההזדמנות -לבצע תמונת מעקב על הניסוי המדעי מהפוסט המוקדם יותר:
מפה, המשכנו לתחנה האחרונה - ג׳פאניקה, שמייצגת מאכל שיונתן למד לאהוב - סושי.
המשימה הייתה לאכול במבה עם מקלות אכילה, משימה שעמד בה בכבוד, והנה התמונות לראיה:
עד כאן זכרוני מאותו בוקר של כיף - תודה לכם תמר ויואל - מזל טוב לכם ציפי ויונתן - אוהבים אתכם