עידכון לקוראינו הנאמנים...
תקציר הפרקים הקודמים.
יום שלישי, 4 בצהרים: סלי מתקשרת לבב״ל, שואלת מה עם המנהל שאמור היה להתקשר עד.
״סליחה, הם בפגישת מנהלים, דיון דחוף (בטח על המחדל שמתרחש אצלינו?), הוא יתקשר כשיצא״.
אחרי התעקשות ארוכה, הוא יצא לרגע מהפגישה, התנצל והבטיח להתקשר ב-5 בערב.
יום שלישי, 5 בערב: הוא התקשר!!! (כן, אין אינטרנט, אבל מוצאים ממה להתרגש...)
נקרא לו חיים. הוא מנומס. הוא אדיב. הוא שירותי. הוא מבין.
אבל אינטרנט אין, וטכנאי יהיה ביום שלישי הבא (9 ימים בלי אינטרנט...)
אם יסופר, לא יאומן.
הוא גם הבטיח לבדוק כל יום אם יש יכולת להקדים את ביקור הטכנאי, ולהתקשר כל בוקר לעדכן...
הותשנו. נשברנו. כבר לא מתווכחים. כבר לא מדברים על פיצוי.
רק תביאו אינטרנט...
סיפור-בתוך-סיפור: איך אנחנו מסתדרים?
זה הולך ככה.
בשביל לגלוש באינטרנט בבית בסלולרי, חייבים לכבות בו את הויפי (כדי שלא יתחבר לראוטר הביתי הישן. למה בכלל הוא מחובר? תבינו עוד רגע).
בשביל לגלוש במחשב בבית, חייבים להדליק את הויפי בסלולרי, ואז להדליק בו את אפשרות נקודת גלישה חמה.
ולחבר את המחשב לנקודת הגלישה החמה... ויש אינטרנט במחשב.
אבל - אם רוצים להדפיס מהמחשב, צריך לחבר אותו לויפי שבראוטר הביתי הישן, שמחובר למדפסת...
כיף, הה?
יום רביעי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן שלצערו אין חדשות.
אבל לפחות התקשר...
יום חמישי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן שלצערו אין חדשות.
אבל לפחות התקשר...
יום שישי, 11 בבוקר: מתקשר חיים. כמובטח. לעדכן ש...
יש הקדמה!
יום ראשון הקרוב, במלאת שבוע לסאגת האין-אינטרנט של בב״ל... יגיע הטכנאי...
בין 1-3 בצהרים.
תחילת הסוף???