בשנתי הראשונה בישיבת ההסדר (שנה שנקראת בפי תלמידי הישיבות - שיעור א׳), בהגיע חג החנוכה ״שלפו״ כל חברי לשיעור חנוכיות בסגנונות שונים - כשהמשותף לכולן הוא היותן חנוכיות.
ומי לא הביא חנוכיה? נכון מאוד... אני.
אז בלי להתבלבל הרבה, ירדתי מחוץ למגורים (היו שם עצי ברוש רבים), לקחתי לעצמי ענף יחסית ישר, ותיקנתי לעצמי חנוכיה.
בשנה הראשונה הדלקתי בה נירות שעווה (לא חכם במיוחד, בהתחשב בעובדה שהייתה עשויה מעץ - ולכן ניתן לראות עליה עד היום סימני חריכה), אבל עם השנים התחלתי להשתמש בכוסות שמן.
, לאחר כמה שנים, בפיטנגו מולטימדיה, גיליתי שאחד משותפי לעבודה - ירון נאור - הינו נגר אומן, וביקשתי אותו להכין לי חנוכיה חדשה מעץ, מבוססת על אותן עקרונות עיצוביים כמו החנוכיה משיעור א׳.
--- המשך מחר ---
Comments