• RJS

כוח הדגש - The Power of Punctuation



A blog post in Hebrew, about Hebrew, but the concept works just as well in English (see this link or simply consider the seven different meanings of the following sentence, based on different punctuations: I never said she stole my money).

בסדרה האלמותית לילדים, נוער ומבוגרים, ״הפיג׳מות״, בעונה השלישית, פרק 46, רוני נעזרת באביה גרי בחזרות לטלנובלה, וגרי מסתבך באפשרויות הדגשה שונות של הטקסט:

"הכל יהיה בסדר בסוף את תראי. רגע אפשר גם ככה.. הכל יהיה בסדר. בסוף את תראי. אפשר גם הכל יהיה בסדר בסוף. את תראי…"

(חיפשתי, באמת שחיפשתי קליפ של הקטע הרלבנטי - אבל לשווא... אם מי מקוראינו המסורים יכול/ה לשלוח קישור youtube רלבנטי, נגמול לה/לו באיזכור שמה/שמו.)

התופעה הזו, של שינוי משמעותי במשמעות משפט בעיקבות שינוי זעיר כגון הוספת/הורדת/שינוי-מקום של פיסוק לא ייחודי לשפה מסויימת, ועם זאת מהווה את אחת התופעות היפות של מורכבות השפה והמוח האנושי.

בספר בראשית, פרשת נוח מתוארת כניסתו של נוח ומשפחתו לתיבה, בעת שמי המבול גואים: וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי מֵי הַמַּבּוּל: (בראשית, פרק ז´, פסוק ז´).

חז״ל התקשו בהבנת הפסוק, ותהו מפני מה הוסיפה התורה את המילים האחרונות בפסוק - ״מפני מי המבול״ - הרי הפסוק היה שלם ומובן גם בלעדיהם - שהרי ברור שנוח נכנס לתיבה בגלל המבול - וכי איזו סיבה אחרת יש לו להיכנס לתיבה?

רש"י מביא את תשובתם (שימו לב לפיסוק) – ״אף נח מקטני אמנה היה, מאמין ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים״ - במילים אחרות, רש״י אומר כי נוח לא האמין שיקרה המבול, ולכן המתין עד שמי המבול דחקו אותו להיכנס לתיבה...

כידוע, חז״ל נחלקו בהערכתם את רמת צדיקותו של נוח, ופירושו זה של רש״י נוקט עמדה המחמירה עם נוח, ודנה אותו לחובה.

והכל בגלל מיקום הפסיק...

למה כוונתי?

ראיתי בדבר תורה יפה (בשם מהר״י מוורקה) כי החסידים מזיזים את מיקום הפסיק הראשון לאחר המילה מאמין - ומשנים את פירוש רש״י להיקרא כך: ״אף נח מקטני אמנה היה מאמין, ואינו מאמין שיבוא המבול, ולא נכנס לתיבה עד שדחקוהו המים״ - רוצה לומר כי נוח היה מאמין גדול, לא רק בקב״ה אלא אף בבני האדם, והיה משוכנע ומאמין אף בקטנים שבאנשים שיימצאו בעצמם גדלות לשוב לדרך הישר - ואז לא יבוא המבול. רק כשלא הייתה לא ברירה, ברגע האחרון ממש, נאלץ ״להרים ידיים״ מהאנושות ולהיכנס לתיבה.

שינוי מיקום הפסיק, שינוי מ-״...היה, מאמין ואינו...״ ל-״...היה מאמין, ואינו...״ משנה את תפיסתינו את נוח, ומעודד אותנו ללמוד מנוח, להאמין באנשים, באנושות - ואפילו בעת בה אנו נערכים לרע מן הכול, למבול שלנו - להמשיך להאמין בבני האדם וביכולתם לתקן.


#philosophy #דברתורה #עברית

© 2020 by Reuven J. Sherwin. Proudly created using Wix.com

  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon